קנאביס: CBD – המדריך המלא לקנבינואיד הלא-ממסטל

קנאבידיול (CBD – Cannabidiol) הוא רכיב לא ממסטל שמצוי בצמח הקנאביס ונחשב כיום לאחד הרכיבים הרפואיים החשובים ביותר בצמח. בשנים האחרונות הוא הפך לתרופה מאושרת FDA לטיפול בסוגים נדירים של אפילפסיה ברוב מדינות העולם, וכעת נחקרים היתרונות הרפואיים הפוטנציאליים שלו גם עבור התוויות אחרות.

בנוסף לכך, ה-CBD צובר תאוצה גם כמעין תוסף תזונה פופולרי שמסייע לאנשים להירגע או להירדם, אך ללא ההשפעה פסיכואקטיבית (‘סטלה’) הנגרמת מהרכיב המפורסם הראשון של הקנאביס, ה-THC. שוק מוצרי ה-CBD העולמי שווה כיום מיליארדים, והוא צפוי להמשיך ולגדול עם העניין הגובר בקנבינואיד הלא ממסטל והתרחבות השימוש בו.

האיסור על קנאביס בישראל אוסר גם על כל רכיב שהופק מהצמח, אך בדצמבר 2022 משרד הבריאות אישר לראשונה כי CBD שהופק באופן סינתטי, ולא באופן טבעי מצמח הקנאביס, הוא חוקי. החל מפברואר 2024 צפוי ה-CBD להפוך לחוקי בישראל גם כאשר הופק מצמח הקנאביס באופן טבעי, במסגרת הרפורמה בענף הקנאביס הרפואי.

בכתבה זו נסכם את ההיסטוריה המורכבת של הקנבינואיד השני הכי נפוץ בקנאביס, CBD, ונסביר מדוע לקח זמן רב כל כך מרגע הזיהוי הראשוני של הפוטנציאל הרפואי שלו בשנות ה-70 ועד לאישור הרשמי שלו ע”י ה-FDA בשנת 2018, לאיזה התוויות רפואיות נוספות הוא עשוי לעזור חוץ מאפילפסיה, כיצד הוא משנה את ההשפעה של THC כאשר הם נצרכים יחדיו, ומתי הוא סופסוף יהיה חוקי ללא מרשם בישראל.

רקע היסטורי של CBD

בדומה למולקולת ה-THC, גם את הקנאבידיול גילה לראשונה הכימאי רוג’ר אדמס (Roger Adams) בשנת 1940, אולם גם כאן פריצת הדרך המדעית המשמעותית מיוחסת לצוות החוקרים הישראלים בראשות פרופ’ רפאל משולם ז”ל ופרופ’ יובל שבו ז”ל, שהצליחו בשנת 1964 לבודד את ה-CBD ולאבחן את המבנה המרחבי של המולקולה.

החל משנות השבעים, החלו להתפרסם במשורה מחקרים ראשוניים המצביעים על פוטנציאל השימושים הרפואיים במולקולה, אולם רק במהלך שני העשורים הראשונים של שנות האלפיים, עם שינויי החקיקה והגברת העניין התקשורתי בנושא, ועם פיתוחם של זני קנאביס עשירים ב-CBD וטכניקות חדשות למצות CBD מהצמח ולהפיקו באופן סינתטי, החלה הקהילה המדעית לחקור את הקנאבידיול באופן מעמיק ויסודי יותר.

פרמקולוגיה של CBD

המחקרים הראשוניים שנערכו על הפרמקולוגיה של CBD קבעו כי הוא פועל כאגוניסט הפוך של הרצפטורים (הקולטנים) הקנבינואידים – הוא נקשר אליהם ומעכב אותם, ובכך למעשה פועל הפוך מ-THC שנקשר אליהם ומפעיל אותם. כתוצאה מההשפעות ההפוכות האלו, CBD מאזן את תופעות הלוואי של THC כמו חרדה, דופק מהיר, ובילבול כאשר השניים נצרכים ביחד. מחקרי עבר הראו כי CBD גם מפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית (‘סטלה’) של THC בעישון, בעוד שבמקביל, מחקרים חדשים מראים כי ייתכן שכאשר הם נצרכים באכילה ההפך הוא נכון, ו-CBD מחזק את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC, משום שהוא משפר את הספיגה שלו בגוף.

מחקרים עדכניים גילו כי בנוסף להיקשרות שלו לרצפטורים הקנבינואידים, CBD נקשר גם לכמה קולטנים נוספים, וכך הוא גורם להשפעות הרפואיות השונות שלו. הממצאים בנושא עדיין לא חד-משמעיים, אך משוער כי האפקט המרגיע של CBD נובע מהיקשרות שלו לקולטני סרוטונין באופן דומה לתרופות נוגדות דיכאון, ולקולטני GABA באופן דומה לתרופות נוגדות חרדה. האפקט האנטי-אפילפטי של CBD נובע ככל הנראה משילוב של ההיקשרות שלו לקולטני NMDA וקולטני GPR55, ומהמודולוציה שלו לתעלות TRP ותעלות אשלגן. משוער כי ההשפעה האנטיפסיכוטית של CBD נגרמת מהשפעה עקיפה שלו על קולטני דופמין ועל תעלות TRPV1.

הזמינות הביולוגית של CBD, כלומר מידת הספיגה שלו בגוף, משתנה משמעותית בהתאם לשיטת הצריכה שלו. מחקרים מראים שכאשר CBD נצרך בבליעה, רק כ-6% ממנו נספג בגוף, זאת משום שרובו מתפרק בדרך בקיבה ובכבד. הנתון הזה עולה מעט כאשר מדובר בצריכה תת-לשונית משום שחלק מה-CBD נספג ישירות למחזור הדם דרך נימי הדם בפה, אך עדיין לא קיימים מחקרים שמראים בדיוק כמה מה-CBD נספג בשיטה זו.

לעומת זאת, כאשר הוא נצרך בעישון, הזמינות הביולוגית של CBD היא גבוהה משמעותית ומובילה לספיגה של כ-31% מה-CBD בגוף. הסיבה לכך היא שבעישון ה-CBD נספג למחזור הדם ישירות דרך הריאות, ולא צריך לעבור קודם דרך המעי והכבד, כך שאינו נאבד בדרך.

הפיתוח של זני CBD

במשך עשרות שנים נהגו מגדלים מרחבי העולם לערוך הכלאות במטרה להשביח את צמח הקנאביס תוך התמקדות בהגברת הריכוז של קנבינואיד אחד בלבד, ה-THC. מסיבה זו ניתן לראות עלייה הדרגתית אך עקבית באחוזי ה-THC המצויים בקנאביס לאורך חמישים השנים האחרונות. מכיוון שלצמח הקנאביס יש שני מסלולי ביוסינתזה נפרדים לייצור של THC ו-CBD, העלייה הזאת בריכוז ה-THC באה בהכרח על חשבון ריכוז ה-CBD.

במילים אחרות, לצמח הקנאביס יש אנרגיה מוגבלת שהוא יכול להשקיע בהפקת קנבינואידים, וזני הקנאביס בשוק השחור הושבחו במשך עשורים כך שישקיעו את כל האנרגיה שלהם בהפקת THC בלבד, משום שהפרמטר העיקרי לאיכות הקנאביס בשוק השחור הוא מידת ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו, או כמה הוא ממסטל.

העלייה החדה בריכוז ה-THC לאורך השנים לא לוותה בעלייה תואמת בריכוז ה-CBD, כך שהפער ביניהם הלך וגדל. אם בשנות ה-60 היחס בין THC ל-CBD בצמח היה בערך 3:1 לטובת ה-THC, הרי שבשנות ה-80 כבר היה מדובר ביחס של 10:1, ובשנים שלאחר מכן הפער המשיך לגדול משמעותית כפי שניתן לראות בגרף הבא שמציג את אחוז ה-THC ו-CBD הממוצע בקנאביס שנתפס בארה”ב בין השנים 1995-2021:

ההשלכות של הפער ההולך וגובר הזה בין THC ל-CBD בצמח הן משמעותיות, משום ש-CBD ידוע כאמור כמאזן את ההשפעה של THC ומפחית את תופעות הלוואי שלו. בשל כך, מומחים מאמינים שככל שהפער בין ריכוז ה-THC לריכוז ה-CBD בצמח גדול יותר, כך עולה הסיכון לתופעות לוואי כמו חרדה ופראנויה, כמו גם הפוטנציאל להתמכרות.

עם גילוי הפוטנציאל הרפואי של CBD לטיפול באפילפסיה והפרעות אחרות, עלה גם הביקוש לזני קנאביס המכילים ריכוזים גבוהים של CBD – מה שגרם באופן טבעי למגדלים וגנטיקאים לרכז מאמץ בטיפוח המוכוון להגברת ה-CBD בצמח. 

העניין המחקרי ב-CBD הוביל לפיתוח של זני קנאביס חדשים המכילים ריכוזים גבוהים מאוד של CBD, כמו גם טכניקות חדשות למיצוי שלו מהצמח וייצור שלו באופן סינתטי, מה שאיפשר לראשונה לייצר CBD באופן המוני ולהנגיש אותו למטופלים ולחוקרים, שהחלו במהרה לגלות את היתרונות הרפואיים שלו במיוחד בהקשר של טיפול בסוגי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות קונבנציונליות.

כפי שנאמר קודם, לצמח הקנאביס יש אנרגיה מוגבלת שהוא יכול לחלק בין ייצור THC לייצור CBD, כך שלא ניתן, לפחות כיום, ליצור זנים שמכילים ריכוז גבוה גם של THC וגם של CBD במקביל. לכן, זני הקנאביס עתירי ה-CBD שקיימים כיום מכילים מעט מאוד THC, אם בכלל. ישנם גם זני קנאביס ‘מאוזנים’ שמכילים יחס שווה של THC ו-CBD, אך הריכוז של כל אחד מהם מגיע לרוב למקסימום 10%-12% לכל היותר בזנים המאוזנים שקיימים כיום.

קנאביס בצורתו הטבעית כאמור לא יכול להכיל במקביל ריכוז של THC שמגיע עד 20% ויותר במקביל לריכוז משמעותי דומה של CBD, אך כאשר מדובר בחשיש, הדבר בהחלט אפשרי. בדיקות מעבדה רבות הראו כי החשיש שמופק במזרח התיכון ובמזרח הרחוק מכיל, בנוסף לריכוז THC גבוה, גם ריכוז CBD ממוצע גבוה פי כמה וכמה מריכוז ה-CBD הממוצע בתפרחות קנאביס – מה שמאפשר לצרכנים להנות מהיתרונות של שניהם במקביל. זאת גם חלק מהסיבה שההשפעה של חשיש היא מרגיעה יותר ומרדימה יותר בהשוואה לתפרחות קנאביס.

הסיבה שהחשיש שמופק במזרח התיכון מכיל ריכוז גבוה של CBD היא מכיוון שהוא מופק מצמחי קנאביס חלשים שמכילים יחס הרבה יותר מאוזן של THC ו-CBD בהשוואה לקנאביס הנפוץ במערב. כך לדוגמא צמח קנאביס טיפוסי במרוקו, הודו, לבנון, או אפגניסטן עשוי להכיל כ-7.5% THC ו-1.5% CBD, וחשיש שיופק ממנו יכיל בהתאם יחס של 1:5 בין CBD ל-THC כמו בצמח אך יהיה מרוכז יותר מכיוון שמדובר במיצוי, כך שהוא עשוי להכיל לדוגמא 15% THC ו-3% CBD.

שימוש רפואי ב-CBD

המחקרים הראשונים על ההשפעות הרפואיות של CBD החלו להתפרסם בשנות ה-70, אך הם היו יחסית מעטים מכמה סיבות. ראשית, מכיוון שקנאביס הוגדר בחוק בארה”ב בשנת 1970 כסם מסוכן ללא שום תועלת רפואית, חוקרים שרצו לחקור רכיבים בקנאביס כמו CBD נאלצו לקבל אישורים חוקיים מיוחדים מהרשויות, ואלו היו קשים להשגה. בנוסף, ריכוז ה-CBD בזני הקנאביס שהיו זמינים בזמנו היה נמוך מאוד והקשה על מיצוי המוני שלו מהצמח, וטכניקות הייצור הסינתטי של CBD היו עדיין מסובכות יחסית. בשל הסיבות הללו, רוב המחקרים בקנאביס עד שנות האלפיים התמקדו בעיקר ברכיב העיקרי בקנאביס, THC, ולא ב-CBD.

בשנת 1977 פורסם בכתב העת Pharmacology and Experimental Therapeutics מחקר שבחן לראשונה את הפונטציאל של CBD לטיפול באפילפסיה בעכברים, ומצא כי היעילות שלו לטיפול במחלה דומה לזו של תרופות אנטי-אפילפטיות מקובלות. בשנת 1979 התוצאות האלו שוחזרו במחקר המשך שפורסם בכתב העת המדעי הרשמי של איגוד האפילפסיה הבינלאומי ועורר עניין רב.

ב-1981 פורסם בכתב העת המדעי פרמקולוגיה קלינית (Clinical Pharmacology) מחקר ששיחזר את התוצאות האלו לראשונה בבני אדם, לאחר שעקב במשך כעשור אחר נבדקים חולי אפילפסיה שאינם מגיבים לתרופות קונבנציונליות, אשר טופלו באופן קבוע עם CBD. המחקר השווה את הנבדקים שקיבלו CBD לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו (תרופת דמה) ונמצא כי הטיפול ארוך הטווח ב-CBD הביא לשיפור משמעותי בסימפטומים של המחלה, בניגוד לקבוצת הביקורת בה לא נצפה שיפור שכזה.

למרות ההצלחה במחקרים המוקדמים הללו, נערכו יחסית מעט מחקרי המשך בנושא בשנות ה-80 וה-90, בעיקר בגלל רגולציות חוקיות קשוחות שהקשו על קבלת אישורים ותקציבים לביצוע מחקרים על רכיבי קנאביס, כמו גם הקושי בייצור המוני של CBD. עם זאת, היעילות של CBD כתרופה לאפילפסיה המשיכה להתבסס יותר ממחקר למחקר, והיה זה רק עניין של זמן עד שהורים נואשים לילדים עם אפילפסיה קשה שאינה מגיבה לתרופות הקונבנציונליות גילו את המחקרים על CBD ואפילפסיה והחליטו לנסות להשתמש ברכיב הקנאביס, בניגוד לחוק, בשביל לרפא את הילדים שלהם.

בתחילת שנות האלפיים בארה”ב, עם התפתחות האינטרנט, החלו הורים לילדים חולי אפילפסיה לגלות את המחקרים על CBD ולשתף אותם עם הורים אחרים בפורומים בנושא אפילפסיה באינטרנט. בעוד שרבים מההורים הסתייגו מלנסות לטפל בילדיהם באופן לא חוקי ברכיב שהופק מקנאביס, הורים אחרים, שכבר הגיעו לסף ייאוש לאחר ששום תרופה לא הצליחה למנוע את הסבל של ילדיהם, החליטו לרכוש שמן CBD בשוק השחור ולנסות לטפל בילדים שלהם איתו בעצמם. רבים מהם גילו כי CBD מקל על תסמיני המחלה של ילדיהם באופן הרבה יותר יעיל מכל תרופה אחרת שניסו בעבר.

העדויות של הורים על הצלחתם בטיפול בילדיהם באמצעות CBD המשיכו להצטבר והחלו לעורר עניין רב בקרב הקהילה המדעית וגם בקרב משביחי קנאביס בשוק השחור, שהחלו להשביח זנים חדשים במטרה להעלות את ריכוז ה-CBD בצמח משמעותית. אחד מזני הקנאביס עתירי ה-CBD המפורסמים הראשונים, Charlotte’s Web, פותח עבור ילדה בשם שרלוט פיגי, וגם נקרא על שמה. שרלוט סבלה מאפילפסיה קשה מסוג תסמונת דרווה שלא הגיבה כלל לתרופות למעט CBD, והזן שנוצר עבורה הכיל באופן חסר תקדים ריכוז של 12% CBD, בהשוואה לזנים שהיו זמינים לפני כן והכילו אחוזים בודדים בלבד של CBD.

הפיתוח של זני קנאביס עתירי CBD כמו Charlotte’s Web הקל משמעותית על הפקת שמן CBD מקנאביס, והוביל ליצירה של תעשייה בלתי חוקית של מוצרי CBD שנועדה לספק את הביקוש של הורים לילדים חולי אפילפסיה עבורו. הורים רבים החלו להתאגד ולצאת בקמפיינים ציבוריים במטרה לשכנע את המחוקקים במדינות השונות לאשר שימוש רפואי ב-CBD, ודיווחים על הורים נואשים שרוכשים CBD בשוק השחור בשביל לטפל בילדיהם החלו להופיע יותר ויותר בתקשורת האמריקאית. העניין התקשורתי בנושא הגיע לשיא חדש בשנת 2013 עם יציאתו של סרט דוקומנטרי חדש של רשת CNN שתיעד את המאבק של הוריה של שרלוט פיגי ושל ילדים חולי אפילפסיה אחרים לקבל אישור חוקי עבור הטיפול היחיד שעוזר לילדיהם. 

בעקבות החשיפה התקשורתית, תנועות ההורים האלו נחלו הצלחה רבה, והובילו בהדרגה לאישור השימוש הרפואי בשמן CBD ברוב מדינות ארה”ב. העובדה ש-CBD אינו ממסטל אפשרה גם למחוקקים במדינות השמרניות בארה”ב, שהתנגדו בזמנו לקנאביס רפואי, לתמוך בהתרת השימוש הרפואי בשמן CBD בלבד, אך לא בקנאביס בצורתו הטבעית.

תנועת ההורים ללגליזציה של CBD רפואי הובילה כאמור גם להשבחת זני קנאביס חדשים עם ריכוז CBD גבוה פי כמה וכמה ממה שהיה בעבר, וגם לחידוש העניין המחקרי ב-CBD, שהוביל למחקרים רבים נוספים שהוכיחו את היעילות והבטיחות שלו לטיפול בסוגי האפילפסיה תסמונת דרווה ותסמונת לנו-גסטו, שאינן מגיבות לטיפול בתרופות אחרות.

בשנת 2018 ה-FDA בארה”ב אישר את תרופת שמן ה-CBD ‘אפידיולקס’ של חברת GW Pharma הבריטית עבור טיפול בתסמונת דרווה ותסמונת לנוקס-גסטו, ובהמשך התרופה אושרה ברוב מדינות העולם, כולל בישראל, בה היא אף נוספה לסל התרופות ב-2021. בכך הגיע כמעט לסיומו המאבק להכרה חוקית ב-CBD כתרופה לאפילפסיה, אך עדיין נותרה מחלוקת סביב הפטנט שניתן לחברת GW Pharma, שלמעשה אוסר על חברות אחרות לשווק תרופות CBD משלהן והופך את אפידיולקס למונופול בתחום. חברת GW ניצלה היטב את המונופול הזה והרשתה לעצמה לתמחר את אפידיולקס במחיר יקר במיוחד.

אמנם במחקרים קליניים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי האפידיולקס הצליח להפחית את מספר ההתקפים האפילפטיים בכ-40% בקרב חולי תסמונת דרווה (Dravet) ותסמונת לנו-גסטו (Lennox–Gastaut), אך תג המחיר החריג שחברת GW דורשת עבור התכשיר (כ-32 אלף דולר בשנה, מחיר ממומן בישראל עומד על כ-68,000 ש”ח בשנה) הופך את הטיפול בתרופה מחוץ להישג ידם של חולים רבים אשר אינם מחזיקים בביטוח בריאות המכסה את ההוצאה – ובהיבטים רבים גם לעסקה לא משתלמת לאור העובדה שניתן להשיג כיום שמני CBD המכילים במקרים רבים ריכוזים זהים של אותו החומר הפעיל במחיר נמוך בהרבה.

הפיתוח של זני קנאביס עתירי CBD ושל טכניקות חדשות לייצור סינתטי של CBD הוזילו משמעותית את עלויות הייצור שלו, כך שבאינטרנט ניתן להשיג כיום שמן CBD במחיר זול פי כמה מאות בהשוואה לאפידיולקס. העובדה הזו גורמת למטופלים רבים במדינות בהן CBD חוקי רק בצורת אפידיולקס להמשיך לרכוש אותו באופן בלתי חוקי באינטרנט בשל הפער העצום בעלויות.

מלבד אפילפסיה, ישנם גם מחקרים מהשנים האחרונות שמצאו יתרונות רפואיים אחרים ל-CBD, בין היתר כתרופת הרגעה, תרופת שינה, תרופה אנטיפסיכוטית, ותרופה לדלקות פרקים. הלגליזציה של CBD בארה”ב בשנת 2018 אפשרה לצרכנים רבים גישה למוצרי CBD ללא צורך במרשם רופא, ויצרה תעשייה רחבה של מוצרי CBD שמשווקים בעיקר למטרות הרגעה ושינה. עם זאת, עדיין לא אושרה באופן רשמי תרופת CBD לטיפול בהתוויות אלו.

בנוסף לשימוש הרפואי ב-CBD בבני אדם, ישנם גם כמה מחקרים שהראו כי CBD יעיל לטיפול וטרינרי במקרים של דלקות פרקים בכלבים.

התוויות רפואיות נוספות של CBD

בנוסף להשפעות האנטי-אפילפטיות שלו שכאמור הפכו אותו לתרופה מאושרת FDA לטיפול באפילפסיה, ל-CBD ישנן השפעות רפואיות נוספות שעדיין נחקרות בימים אלו, ואנשים רבים עושים בו שימוש עבור התוויות שונות שהוא עדיין לא אושר באופן רשמי עבורן על ידי רשויות הבריאות בעולם. מחקרים ראשוניים גילו יתרונות פוטנציאליים של CBD עבור מגוון תחומים:

סרטן

נכון להיום בודקים חוקרים בכל רחבי העולם את הפוטנציאל של CBD בעצירת גידולים סרטניים: באחד המחקרים נמצא כי CBD יכול לעצור את התפשטות סרטן השד בגוף. ה-CBD למעשה חוסם את הגן ld-1 שחוקרים סבורים שהוא הגן האחראי להתפשטות אגרסיבית של תאים סרטניים הרחוקים ממקור הגידול עצמו. ד”ר שון מקאליסטר מהמרכז הרפואי בקליפורניה, מסביר ש”טיפול בכימותרפיה יכול להיות יעיל, אבל בו זמנית גם רעיל וקשה עבור החולים. השימוש ב-CBD הוא החלופה הלא רעילה, שיכולה להביא להישגים מבלי לגרום למטופל סבל וכאב”. מחקר נוסף מצא כי הוספת CBD לטיפול כימותרפי, מאריך פי שלושה את זמן ההישרדות של עכברים עם סרטן הלבלב, לעומת אלו שטופלו בכימותרפיה בלבד.

חרדות

במחקרים אחרים נמצא ש-CBD מפחית חרדות: מחקר חדש שנערך ע”י חוקרים מאוניברסיטת סאו-פאולו בברזיל, הצביע על כך שמצבם של חולים הסובלים מחרדה השתפר משמעותית בעקבות טיפול ב-CBD.

משכך כאבים

CBD נמצא גם כמשכך כאבים מצוין: לא מעט חולים הסובלים מכאבים ומטופלים בקנאביס רפואי ממליצים על זנים עשירים ב-CBD, בתור אמצעי לשיכוך הכאבים שלהם. עדויות רבות מצביעות על השיפור הממשי בהרגשת המטופל מבחינת עוצמה ותכיפות הכאב. בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת ‘טמפל’ בארה”ב ערכו מחקר על עכברים בנושא. התוצאות הראו שטיפול ב-CBD מפחית את רגישות העכבר לכאב באופן משמעותי. “ממה שראינו עד עכשיו,” מספרת שרה ג’יין, עוזרת המחקר, “מדובר בביטול כמעט מוחלט של התקפות הכאב העצבי.”

אנטי דלקתי

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר שנתגלה בשנים האחרונות הוא העובדה ש-CBD הוא חומר אנטי-דלקתי – ישנם מחקרים המעידים על הסגולות האנטי-דלקתיות של הקנאבידיול (מידע נוסף בנושא ניתן למצוא כאן).

בעיות שינה

CBD גם מטפל בבעיות שינה – אחת הסגולות של ה-CBD היא העייפות שבאה בעקבותיו. זנים עם כמות גבוהה של THC וכמות נמוכה של CBD יתנו השפעה מעוררת ואנרגטית יותר לעומת זנים עם כמות גבוהה של CBD. לא מעט מאלו הסובלים מבעיות שינה מעידים על עצמם שהצליחו לישון “כמו תינוק” לאחר נטילת קנאביס עם כמות CBD גבוהה. מחקר שנערך בשנים האחרונות על עכברים מצביע על וויסות ועידוד העייפות והשינה אצלם.

נוגד בחילות והקאות

מטופלים הסובלים מבחילות והקאות, ישמחו לשמוע כי ה-CBD עוזר למנוע ולהפחית באופן משמעותי את הרגשת הבחילה הנוראה ואת ההקאות שלעיתים מגיעות בעקבותיה. מחקר שנערך באונטריו קנדה מראה שה-CBD “משתף פעולה” עם קנבינואיד נוסף ופחות מוכר (CBG) ויחד הם “משחררים” את הגוף מהתחושה הלא נעימה של בחילות והקאות.

האם ה-CBD ממסטל?

הרבה פעמים אנשים מתייחסים ל-CBD בתור “המרכיב הלא-פסיכואקטיבי בקנאביס”. אך CBD הוא בהחלט פסיכואקטיבי – במובן הזה שיש לו השפעה תודעתית.  עם זאת, הוא פשוט לא ממסטל. הסיבה לכך היא שבניגוד ל-THC, ל-CBD אין את היכולת להפעיל את הקולטן הקנבינואידי CB1 במוח באותה העוצמה. למעשה, לא רק שהוא אינו מפעיל את קולטן ה-CB1, הוא אפילו מעכב את הפעלתו, אשר נגרמת כתוצאה מצריכת THC. רוצה לומר, כאשר THC נצרך ביחד עם CBD (כמו בצריכת קנאביס), ההשפעה המעכבת של CBD על קולטן ה-CB1 תאזן את ההשפעה המעוררת של ה-THC עליו, מה שיביא להשפעה יותר רגועה עם סיכוי נמוך בהרבה לפרנויה או התקפי חרדה.

CBD טהור מול CBD פול ספקטרום

מעריכים כי בדומה ל-THC וקנבינואידים נוספים, גם ה-CBD מושפע ממה שמכונה “אפקט הפמליה”, אותה תיאוריה הגורסת כי שילוב של כלל התרכובות הבוטניות המצויות בצמח הקנאביס עשוי להביא להשפעה סינרגטית שתעצים את התועלת הרפואית לעומת מצב שבו מטופל צורך מולקולות מסוימות שבודדו מהצמח.

על-אף שאפקט הפמליה נחשב כאמור לתיאוריה הדורשת מחקר קליני נוסף בכדי להתקבל כמוסכמה בקהילה המדעית, ישנם לא מעט מחקרים המצביעים על יעילות מוגברת בהשפעה הרפואית של שמני CBD ‘פול ספקטרום’ (המכילים מגוון רכיבים אשר מוצו מהצמח) בהשוואה לשמני CBD ‘טהור’ (‘Isolate’ – המכילים CBD בלבד ללא רכיבים נוספים מן הצמח). 

כך למשל במחקר שנערך בבית הספר לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים ע”י פרופסור רות גלילי, נמצא כי  לשמן המכיל ‘מיצוי מלא’ (קרי ‘פול ספקטרום’) של הזן ‘אבידקל’ (העשיר ב-CBD ומכיל מעט מאוד THC) הייתה יעילות גבוהה יותר לטיפול בדלקת לעומת שמן המכיל CBD טהור. “סביר להניח כי מרכיבים אחרים בתמצית ‘אבידקל’ בנוסף ל-CBD משיגים את הפעולה האנטי דלקתית הרצויה”, נכתב במחקר.

תוצאות אלו תואמות מסקנות של מחקרים נוספים שהראו כי מטופלים העושים שימוש בשמן CBD ‘פול ספקטרום’ מדווחים על יעילות רפואית גבוהה, תוך שהם צורכים כמות קטנה יותר של שמן וחשופים לפחות תופעות לוואי ממטופלים העושים שימוש בשמן CBD טהור.

חוק המשק ותעשיית ה-CBD באמריקה ואירופה

לקראת סוף שנת 2018 חתם הנשיא האמריקאי דאז, דונלד טראמפ, על אישור ‘חוק המשק’ (The Farm Bill) הכולל מספר רפורמות בתחום החקלאות ובתוכן גם את הוצאת הקנאביס התעשייתי (המפ) מרשימת הסמים המסוכנים ׁ(על-פי החוק הפדרלי בארה”ב ‘המפ’ מוגדר כצמח קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC). חקיקה זו העבירה את סמכות הפיקוח על המפ ממשרד המשפטים למשרד החקלאות, מה שמאפשר בפועל גידול ושיווק התוצרת בכפוף לאישורים פשוטים יחסית וללא הצורך להתייחס לחומר כסם בפיקוח.

בעקבות החוק החדש חלה עלייה דרסטית תוך שנה אחת בלבד במספר המדינות בארה”ב המגדלות קנאביס-המפ ובשטחים המוקדשים לטיפוח הצמח: אם בשנת 2018 היו רק 18 מדינות שגידלו קנאביס לצרכים תעשייתיים, בשנת 2019 מספר המדינות שעסקו בגידול המפ יותר מהכפיל את עצמו ועלה ל-37. מבחינת היקף השטח חלה עלייה משמעותית אף יותר: מ-113,000 דונם בשנת 2018 ללמעלה מ-590,000 דונם הוקדשו לגידול הצמח בשנת 2019:

מלבד הבשורה החשובה של ייצור חומרים תעשייתיים שונים מסיבי הצמח וזרעיו, חוק המשק עורר תקוות רבות דווקא בתחום שכאמור הלך ותפס תאוצה בשנים האחרונות: מוצרי קנאביס CBD. בהתאם לחוק החדש הקנבינואיד CBD נותר בהגדרה הפדרלית כסם מסוכן, כל זמן שהוא הופק מצמח קנאביס “רגיל” (המכיל כאמור למעלה מ-0.3% THC), אך מנגד הוא מאפשר הפקה של CBD מתפרחות של צמחי ‘המפ’ שגודלו באופן חוקי ע”י חקלאים עם רישיון ייעודי לכך ממשרד החקלאות.

על-אף שמאז שנת 2019 ירד באופן חד היקף השטח בארה”ב המוקדש לגידול קנאביס ‘המפ’ (לפי משרד החקלאות האמריקאי גדלו בשנת 2021 רק 218,000 דונם של המפ, ובשנת 2022 המספר נחתך בחצי לפחות מ-113,000 דונם), שוק מוצרי הקנאביס CBD בארה”ב (המבוסס ברובו על הפקת CBD מתוצרת מקומית) ממשיך לגדול ולהתפתח באופן עקבי: מ-2.8 מיליארד דולר בשנת 2020, ל-4 מיליארד דולר בשנת 2021 ועד שיא של למעלה מ-6 מיליארד דולר בשנה שעברה (2022), כאשר מכוני מחקר שונים מעריכים כי שוק ה-CBD בארה”ב ימשיך לעלות בהדרגה:

בנובמבר 2020 פסק בית הדין של האיחוד האירופי כי אין להתייחס ל-CBD כ”סם נרקוטי” ואסר על מדינות החברות באיחוד למנוע תנועה ומסחר במוצרים המכילים CBD “שהופק כחוק באחת ממדינות האיחוד ומוצה מצמח הקנאביס סאטיבה בשלמותו”. פסיקה חשובה זו נתנה דחיפה אדירה לתעשיית ה-CBD באירופה שעד אותה העת פעלה והתפתחה בתחום אפור ללא שום “גיבוי” רשמי מצד האיחוד האירופי.

למרות החלטת בית המשפט חשוב לציין כי כל מדינה באיחוד מיישמת בפני עצמה הגבלות ופיקוח העשויות להיות שונות אחת מהשנייה הן על תעשיית הגידול וההפקה והן על המכירה והשיווק של מוצרי קצה. עם זאת ניתן לומר כי ברוב מדינות אירופה ניתן לגדל צמחי ‘המפ’ ולמכור מוצרי CBD באופן חוקי לאחר תיאום כזה או אחר עם הרשויות המקומיות.

מדינות האיחוד האירופי מגדלות המפ בהיקף של למעלה מ-320,000 דונם בשנה, כאשר צרפת נחשבת ליצרנית המובילה (כמחצית משטחי גידול ההמפ במערב היבשת נמצאים בשטחה), והרבה מאחוריה נמצאות איטליה, הולנד, אסטוניה ומדינות נוספות. שוק מוצרי ה-CBD באירופה הוערך בשנה שעברה (2022) בכשלושה מיליארד דולר, כשאנגליה וגרמניה הן הצרכניות הגדולות ביותר ביבשת, לצד מדינות כמו איטליה, צרפת וספרד. 

כיום ניתן למצוא ברחובות הערים הגדולות ברוב מדינות האיחוד חנויות המציעות מגוון מוצרי קנאביס CBD כדוגמת תפרחות, שמנים, עטי אידוי, חשיש ומיצויים שונים, לצד מוצרים קוסמטיים, קפסולות וכדומה.

תופעות לוואי שליליות של CBD

במסגרת המחקרים הקליניים שבוצעו על תרופת ה-CBD אפידיולקס, הוכחה יעילות ובטיחות גבוה מאוד לטיפול הרפואי ב-CBD, שהובילה לאישורו על ידי ה-FDA, האיחוד האירופי, וגם משרד הבריאות בישראל. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם ל-CBD עשויות להיות תופעות לוואי, ביניהן עייפות וחולשה, כאב בטן, בחילה, שילשול, ופגיעה בתאבון.

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר לפי המחקרים שנעשו באפידיולקס היא עייפות וחולשה, שהופיעה אצל 16.6% מהנבדקים במחקרים הקליניים על אפידיולקס. עם זאת, חשוב לציין כי המחקרים באפידיולקס נערכו בעיקר על ילדים, ומינון ה-CBD שנצרך במסגרתם היה לרוב גבוה מאוד, כך ששיעור תופעות הלוואי כנראה נמוך משמעותית כאשר מדובר במבוגרים ובמינונים נמוכים יותר.

השימוש ב-CBD עשוי להשפיע גם על רמות של אנזימים שונים בכבד, שבתורם עשויים להשפיע על הספיגה של תרופות אחרות בגוף וכך להעלות את הריכוז שלהן. באופן ספציפי, נמצא כי CBD מעכב את הפעילות של אנזים בכבד בשם CYP2D6, ובכך עשוי להשפיע על קצב הפירוק של תרופות שמפורקות ע”י האנזים הזה, כמו תרופות נוגדות דיכאון, חוסמי בטא, אופיואידים, ואנטיפסיכוטים.

העיכוב האנזימטי שנגרם מ-CBD הוא יחסית חלש ולרוב אינו מסוכן, והוא למעשה זהה להשפעה של מיץ אשכוליות, שמעכב גם הוא את האנזים CYP2D6. לכן, אם בעלון לצרכן של תרופה כלשהי כתוב לא לצרוך מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בתרופה, כדאי להיוועץ עם רופא לגבי השימוש ב-CBD במקביל לאותה תרופה.

באוקטובר 2019 ה-FDA פרסם הודעה לפיה הבטיחות של השימוש ב-CBD במהלך הריון או בזמן הנקה אינה ידועה. נכון להיום לא ידועות השפעות שליליות של CBD על התפתחות העובר, אך עדיין לא נערכו מספיק מחקרים בנושא כדי לקבוע שהשימוש בו בטוח במהלך ההריון.

חוקיות CBD בישראל

פקודת הסמים בישראל אוסרת על צמח הקנאביס וכל הרכיבים המופקים ממנו, כך ש-CBD טבעי שמופק מצמח הקנאביס אינו חוקי בישראל ללא רישיון רפואי מתאים. עם זאת, בדצמבר 2022, בעקבות פניית מגזין קנאביס בנושא, משרד הבריאות אישר לראשונה כי CBD שהופק באופן סינתטי הוא כן חוקי בישראל.

ההצהרה הזו של משרד הבריאות יוצרת מעין שטח חוקי אפור, משום שלפי מחקרים אין שום הבדל כימי בין CBD שהופק באופן סינתטי ל-CBD שהופק מצמח הקנאביס, כך שלרשויות האכיפה כלל אין דרך להבחין בין השניים ולדעת האם ה-CBD המדובר הוא סינתטי וחוקי או טבעי ואסור. זמן קצר לאחר הכרזת משרד הבריאות בנושא, החלו להימכר בישראל לראשונה עטי אידוי המכילים CBD ממקור סינתטי.

החל מפברואר 2024 צפוי ה-CBD להפוך לחוקי בישראל גם כאשר הופק מצמח הקנאביס באופן טבעי, במסגרת הרפורמה בענף הקנאביס הרפואי. עם זאת, לפחות במהלך השנתיים הראשונות שוק ה-CBD בישראל יהיה מוגבל למוצרים מסוג שמן CBD בלבד, ולא יותר למכור מוצרי CBD אחרים כמו עטי אידוי או מזון ומשקאות.